ובכל זאת חצי מהאמריקאים בטח היו יורים בו אם הייתה ניתנת להם ההזדמנות.
(Source: youtube.com)
כשהייתי בן 12 או 13 היה לנו את הקליפ הזה בקלטת וידאו שאחותי הגדולה הקליטה מ-MTV - מאלטרנטיב ניישן או 120 דקות, אחת התוכניות האלה. זיהיתי אותו בתור “השיר הצהוב”. הרושם שאני זוכר ממנו הוא מצד אחד תחושה חזקה מאוד של משהו רע ולא נכון וקצת מגעיל שאני לא אמור לרצות להקשיב לו ולכן לא רוצה להקשיב לו, ומצד שני הוא היה מאוד מושך והמוזיקה והשפה היו קליטות ברגע ולא הרפו. ראיתי אותו רק כמה פעמים אבל זכרתי אותו הרבה זמן בלי לדעת פרטים נוספים. אחרי כמה שנים גיליתי את הלהקה בהקשר אחר, אבל עברו עוד כמה שנים עד שבמקרה הבנתי שהם עשו את השיר הזה.
היום בשיעור ראינו קליפ אחר של שיר מתוך האלבום הזה (את Blume, במסגרת דיון בפוטוריזם) והיה כיף.
Graphic Design →
מערכי שיעור, תרגילים, דוגמאות ומדריכים מתוך שני קורסים בעיצוב גרפי בבית ספר תיכון (!) בווירג׳יניה. הקורס בטיפוגרפיה במיוחד, עבודה יפה מאוד.
From early 2010 in Paris, Matt W. Moore paints a mural across the street from his SINCE Gallery “Crystals & Lasers” exhibition.
More street art videos in the archives.
How did this happen? It stems in part from the belief that this generation has little to offer in terms of culture, that everything has already been done, or that serious commitment to any belief will eventually be subsumed by an opposing belief, rendering the first laughable at best and contemptible at worst. This kind of defensive living works as a pre-emptive surrender and takes the form of reaction rather than action.
Meetings can be…awkward.
Everyone assumed someone else would bring bagels.
But, alas: no one brought bagels.
אם לא הייתי עובד מהבית בטח הייתי עושה דברים כאלה בעבודה כל הזמן
