כשהייתי בן 12 או 13 היה לנו את הקליפ הזה בקלטת וידאו שאחותי הגדולה הקליטה מ-MTV – מאלטרנטיב ניישן או 120 דקות, אחת התוכניות האלה. זיהיתי אותו בתור “השיר הצהוב”. הרושם שאני זוכר ממנו הוא מצד אחד תחושה חזקה מאוד של משהו רע ולא נכון וקצת מגעיל שאני לא אמור לרצות להקשיב לו ולכן לא רוצה להקשיב לו, ומצד שני הוא היה מאוד מושך והמוזיקה והשפה היו קליטות ברגע ולא הרפו. ראיתי אותו רק כמה פעמים אבל זכרתי אותו הרבה זמן בלי לדעת פרטים נוספים. אחרי כמה שנים גיליתי את הלהקה בהקשר אחר, אבל עברו עוד כמה שנים עד שבמקרה הבנתי שהם עשו את השיר הזה.

היום בשיעור ראינו קליפ אחר של שיר מתוך האלבום הזה (את Blume, במסגרת דיון בפוטוריזם) והיה כיף.